יש רגע בחיים, נקודת זמן שבה אנחנו עוצרים ומנסים להבין את "התוכנית הגדולה של חיינו", מה תכננו ורצינו לעשות ומה השגנו לבסוף.

נדמיין לנו מאזניים, כמו של פעם, על כף אחת נשים את התוכניות ובצד השני את ההישגים, בתקווה שכף ההישגים תטה את המאזניים לחיוב.

בנקודת הזמן הזו, אמצע שנות ה 50 כשהילדים כבר גדלו ויש לי שובל הישגים לא קטן, אני מבין שאחד הדברים הכי חשובים, אם לא החשוב ביניהם, לא נמצא על המאזניים שלי. הדבר המרכזי בחיים שאותו לא תכננתי וכמו שאתם מבינים סביר גם שלא יישמתי, הוא החיים עצמם.

כבר אמרו לפני –  You only live once, but if you do it right, once is enough